1.ההפרעה המוצגת בשאלה שלפנינו היא התכתבות של שני פטנטים האחד עם השני על דף נייר.הפרעה זו פוגעת בקשר שבין המורה לשתי התלמידים בלבד ולא למהלך השיעור כולו-הדבר כמובן היה שונה במידה והתלמידים היו יושבים בקדמת הכיתה והיו מעוררים את תשומת ליבם של שאר חברי פטנטים לנעשה.הסיבות להפרעה יכולות להיות רבות ומגוונות:ההתנהגות יכולה להיות תוצאה של גורם מקרי (דבר מה שהתרחש ברגע זה והחברים היו מוכרחים לדבר עליו באותו רגע),או מעשה בתום לב(חוסר הבנה כי הדבר עלול לפגום במהלך השיעור-התלמיד מאמין שהתנהגות מקובלת על המורה),כמובן התנהגות זאת יכולה להיות תוצאה של מערך שיעור לא מעניין מעייף או קשה מידי לתלמידים הספציפיים האלה יכולה להיות גם האפשרות בה התלמידים כבר מכירים את החומר הנלמד ולכן משתעממים ממהלך השיעור או אף מדברים על החומר הנלמד ובכך מרחיבים פטנט.
דרכי הטיפול בבעיה משתנות בהתאם לשיטות השונות:על פי השיטה ההתנהגותית יש לשים דגש על הפרט,לחזק התנהגויות רצויות ולהכחיד את אלו הבלתי רצויות בעיקר באמצעות חיזוקים חיוביים ועונשים בהסתמך על נורמות חברתיות המקובלות בסביבת התלמיד.על פי גישה זו הטיפול יעשה על ידי התעלמות מההפרעה וחיזוק התלמידים המשתתפים באופן פעיל בשיעור-שהרי גישה זו טוענת שמטרת התלמיד היא צומת לב הסובבים גם אם זוהי צומת לב שלילית של המורה כלפיו.
על פי תפיסת ההגשמה העצמית כאשר יש הפרעה בכיתה, המורה יוצא מתוך ההנחה שהתלמיד המפריע איינו מרוצה מתהליך הלימוד הכיתתי. תפקיד המורה במקרה זה
הוא למצוא דרכים שיאפשרו לפרט לעשות מה שמוצא-חן בעיניו ויגרמו לו סיפוק והנאה מבלי לפגוע באחרים. בבעיה זו על המורה לטפל בעזרת שיחה אישית עם התלמידים המפריעים ובה לברר מהם תחומי העניין של התלמידים, ואם הם מעוניינים להמשיך וללמוד עם הכיתה כולה או אולי ישנן פעילויות אחרות אותן הם מעדיפים. ייתכן שההתכתבות הייתה מקרית ולא מעידה על חוסר רצון להשתתף בפעילות הכיתתית. אולם במידה ושני התלמידים מעדיפים לא ללמוד באותה שעה, המורה ישקול כיצד לאפשר להם לעשות כרצונם ויחד עם זאת למלא את חובותיהם, או ימצא נושא המעניין אותם וכך ימשוך אותם להשתתפות בתהליך הלימוד.
על פי התפיסה הפסיכודינמית הטיפול בבעיות באמת הפרט, עוסק בקונפליקט שקיים אצלו בהכרח בין השאיפות להנאה מיידית לבין הצורך לפעול בהתאם לנורמות החברתיות המקובלות. טיפול בבעיות התנהגות על פי גישה זו, צריכה להביא את הילד לראיית הקונפליקט הפנימי שלו, ולמציאת האיזון שימנע הטיה גמורה לאחד מ-2 הצדדים. במקרה זה, המורה צריך לשוחח עם שני התלמידים על רצונם להתכתב במהלך השיעור לעומת הרצון להשתתף בתהליך הלמידה הכיתתי. המורה צריך להימנע מלנקוט עמדה משקפת צד אחד בקונפליקט אלא להעמיד בפני התלמיד את שני צידי הקונפליקט ולעזור לו למצוא אפשרויות לסיפוק 2 הצרכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה